לאסט מייל נוסדה על ידי אלון סיגלר וד"ר נדב לוי. נדב, בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, הוביל פרויקטים מחקריים ויישומיים בארץ ובעולם, ביניהם תכנית שבילי האופניים "אופני-דן", רשת האוטובוסים "נעים בסופ"ש" והתכנית האסטרטגית לתחבורה ציבורית של עיריית תל אביב, לצד מחקרים תחבורתיים שמתרגמים ידע אקדמי לכלים שניתן ליישם בשטח. אלון עבד בעיריית תל אביב, בוועדה המחוזית ובנתיבי איילון, בתקופה שבה העיר עברה שינוי של ממש: הקמת רכבת קלה, סלילה של מאות קילומטרים של שבילי אופניים, נתיבי תחבורה ציבורית ומדרחובים שהפכו כבישים לרחובות אמיתיים. במקביל ליווה תהליכי התחדשות עירונית בשכונות מגורים, ועבד עם גופים כמו מנהל התכנון ועזרה ובצרון כדי להבטיח שהתכנון ישרת גם את מי שחי בה, לא רק את מי שמחליט עליה.
העבודה שלנו מתחילה מנתונים, ומסתיימת באנשים. כל פרויקט, בין שמדובר בתכנון רשת אוטובוסים, מדיניות חניה, שיקום רחוב, בטיחות בדרכים או תכנון מוטה תחבורה, נשען על ניתוח כמותי לצד הבנה עמוקה של ההקשר: מי גר כאן, איך הם מתנהלים ביום-יום, ומה צריך להיות שונה. המספרים לא עומדים לבדם, הם מסבירים למה מה שמורגש לפעמים כגזירת גורל הוא בעצם תוצאה של בחירה תכנונית, ובחירה אפשר לשנות. אנחנו עובדים עם רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וגופים פרטיים, ומביאים לכל שולחן עמדה מגובה בנתונים, ניסיון שנצבר בשטח, ומחויבות לפתרונות שבאמת עובדים עבור האנשים שמשתמשים בהם.
הקמנו את לאסט מייל כי אנחנו מאמינים שעיר טובה היא עניין של בחירה. ישראל מצטופפת, השטחים הפתוחים מתמעטים, ותשתיות התחבורה נדרשות לתת מענה לדרישות שלא היו קיימות לפני עשור. האתגר הוא לא רק הנדסי: הוא עירוני ואנושי. כיצד יוצרים ערים שמסוגלות להכיל יותר אנשים, ועדיין להרגיש כמו מקום שרוצים לחיות בו, לשוטט בו, לגדל בו ילדים? מה ההבדל בין שכונה שנוצרה כדי לאכסן אנשים ומכוניות, לבין מקום שמאפשר חיים של ממש? אלה לא שאלות תיאורטיות. הן מתורגמות בכל פרויקט לבחירות קונקרטיות: על מה מוותרים, מה מתעדפים, ואיך נראה הרחוב לאחר שהתוכנית מתממשת. זו השאלה שמניעה את העבודה שלנו.
