כשבחונים כמה מפרויקטי התחבורה הציבורית הגדולים שמקודמים כרגע בישראל, נראה שלפעמים הם משמשים רק כתירוץ להרחבת כבישים. הפוסט יתחיל עם המסילה הרביעית באיילון והנתיבים המהירים ויספר על פירמידה שמסרת להתהפך.
היום באיילון יכולות לעבור רק 14-16 רכבות בשעה (כ-15,000 נוסעים). המסילה הרביעית המתוכננת אמורה להכפיל את מספר הנוסעים ולפתוח את פקק הרכבות המאחרות והצפופות שכולנו מכירים. אומרים שאי אפשר להקים את המסילה בגלל סכנת ההצפות של תעלת האיילון ולכן חופרים עכשיו בריכת ניקוז ליד חיריה. ואת המסילה נראה אולי בסוף העשור.
לא חסר מקום
בימים אלה מסיימים להרחיב את הכביש בנתיב נוסף לרכבים. אם התחבורה הציבורית הייתה בראש סדר העדיפויות, ולא הנהגים, היו כבר צובעים את אחד הנתיבים בצהוב ומאפשרים היום לאוטובוסים לדלג על הפקקים. במקום זה מספר הנתיבים נשאר זהה והנת"צ והרכבת יגיעו רק בעוד כמה שנים.
בגלל מיקום המסילה בין נתיבי איילון צפון לדרום, התחנות בנויות בתוך מחלפים ומי שמגיע לרכבת חייב לחצות את הכבישים הכי עמוסים בישראל ולנשום מלא אגזוזים. התחנות בנויות על גשרים ולא ניתן לטעת בהם עצים להצללה. גם אין כמעט שבילי אופניים שמובילים לאף אחת מהתחנות, רק מלא כבישים ומדרכות צרות.
לפני כמה שנים סיימו לסלול את כביש 431, הכולל 8 נתיבים והמון מחלפים. את מסילת הרכבת שנמצאת במרכז הכביש מקימים רק עכשיו, אחרי שהרגילו את כולם לנסוע בכבישים החדשים. וככה נראות התחנות שאמורות לשרת את תושבי נס ציונה, ראשל"צ והסביבה:
הקו הסגול של הרק"ל יחבר את יהוד לרמת גן ותל אביב. בכביש 461 יש היום 6 נתיבים לרכב. כשיסיימו את הפרויקט ישארו 6 נתיבים בנוסף ל-2 מסילות ו-2 נת"צים חדשים. ואם זה לא מספיק, במקום לפתח את צידו השני של הכביש כדי לנצל את התחבורה הציבורית, יסללו את כביש 46, כביש מהיר חדש וממוחלף, על חשבון שטח פתוח.
הקו סגול ירחף מעל מחלף אלוף שדה וכל מי שירצה לעבור מהאוטובוס לרכבת יצטרך לחצות 8 נתיבים של כביש מהיר, לטפס על גשר ולהגיע לתחנה פתוחה (כל יום בחום של אוגוסט או בגשם בחורף). לנהגים משאירים את כל הנתיבים הקיימים ואת הפרויקט מייקרים עם גשרים מגלומנים ולא נגישים.
ברחוב אלנבי עוברים היום 2,000 אוטובוסים ביום והוא סגור למכוניות. נראה שאחת מהסיבות שאת הרק"ל החליטו להעביר שם היא כי זה לא יפגע בנהגים. בינתיים הנוסעים בתח"צ יחכו לקו הסגול ויאלצו לחפש לעצמם אוטובוס אחר. ובכלל, האם קו 1 במסלול 1 משתווה לרחוב אחד עם אלפיים אוטובוסים ליעדים שונים?
כביש 4 נמצא בלב אזור הביקוש ומוקף בבני ברק, פתח תקווה ורמת גן הצפופות. כבר היום הוא אחד הכבישים העמוסים בישראל. במקום להוסיף עליו רכבת נסתפק בתוספת נתיבים, מחלפים והפרדות מפלסיות עם מראית עין של נתיבי תחבורה ציבורית לא נגישה שהיו יכולה להיצבע בצהוב כבר היום, במקום זה נקבל עוד פרויקט ענק שישאיר את כולם ברכב פרטי.
אפשר גם אחרת
בתכנית המקורית אמור היה לעבור כביש של 4-6 נתיבים מעל הקו האדום, איפה שהיום נמצא פארק המסילה. הפארק מאפשר לתושבים להגיע לתחנת אליפלט ברגל או באופניים, במסלול שחוצה את דרום העיר. אנחנו צריכים יותר תוכניות שמכבדות את משתמשי התח"צ ולא רק כאלה שמסמנות וי על תשתית בלי שום מחשבה יתרה על הנוסעים.
בשדרות ירושלים התכנית המקורית כללה כריתה של כל העצים כדי לשמור על מספר הנתיבים הקיים לצד הרכבת הקלה. עם תחילת הביצוע, בעקבות מחאה ציבורית, הוחלט להזיז את המסילות לצידי השדרה במקום הנתיבים כדי לשמור על שדרה רחבה ומוצלת להולכי רגל ורוכבי אופניים. לנהגים יש חלופות בכבישים אחרים או בתח"צ מזמינה ומכבדת.
שדרות הקריה
בעקבות הבנה שמתחנות הקו האדום ירדו לרחוב בגין עשרות אלפי אנשים ביום, העירייה מבצעת תכנית לשדרוג רחובות המסגר ובגין לצמצום נתיבים, הוספת נת"צים ומלא עצים כדי לאפשר לאנשים להגיע אל ומהקו האדום בצורה נעימה, בטוחה ומוצלת.
אנחנו נמצאים בתפר שבין תכנון מוטה רכב לתכנון מוטה אנשים ותחבורה ציבורית. טוב עושה משרד התחבורה שבוחן מחדש נחיצות כבישים שתוכננו וטרם נסללו. במקביל כדאי לבחון איך אפשר להקדים ולשדרג את תכניות התחב"צ בקיימות, גם במחיר של הכבדה על נהגים. כל פרויקט כזה יכול להסיע מאות אחוזים יותר מכל נתיב לרכב פרטי.