משמאל - אצטדיון "קמפ נואו" בברצלונה - 98,000 מושבים ו-3,500 חניות. מימין - אצטדיון סמי עופר בחיפה - 30,000 מושבים ו- 12,000 חניות. הראשון מפרנס מאות בעלי עסקים ותורם לעיר חיים ותרבות. השני... פקקים וחניה.
בברצלונה, מסביב לאצטדיון יש עשרות בתי מלון, בית קברות, בית חולים, אוניברסיטה, תיכון ו-2 מכללות, אלפי דירות, חנויות, מועדוני אוהדים, פארקים, ספריה, סופרמרקטים ו- 3 קניונים (וזאת רק רשימה חלקית). בימים של משחקים עשרות אלפי אוהדים תורמים לצמיחה כלכלית והאצטדיון הופך לחלק מרכזי בהווי של העיר. בדרך אל המשחק או ממנו הם יכולים לעצור באחת ממאות המסעדות או להישאר לישון בשכונה שיש בה הרבה מה לעשות גם בימים בהם אין משחקים.
אצטדיון חיפה מוקף בים של חניה. כשמתכננים דרך עיניים של נהג כל הזדמנות נבלמת בגלל "מצוקת חניה" ופקקים. כמות החניות מחייבת להרחיק את האצטדיון מהעיר כדי שלא יפריע לתנועה. במקום צמיחה כלכלית ועירונית קיבלנו מטרד תחבורתי שפעיל רק מספר ימים בשנה ומפרנס מספר מצומצם של אנשים. אפילו אם מישהו ירצה להקים שם מלון עבור האוהדים, מה יעשו שם אחרי שהמשחק נגמר? השכונות מסביב מציעות למגיעים מגרשי חניה שוממים ומגרשים פתוחים ללא צל. אם מישהו ירצה לבלות במרכז העיר הוא יגלה שבימים ללא משחק התחבורה הציבורית כמעט ולא עוברת כאן.
תחנת הרכבת בברצלונה נמצאת במרחק 25 דקות הליכה לאצטדיון. בדרך אליו יש שבילי אופניים מכל הכיוונים ותמיד אפשר בדרך לעצור לקפה או מסעדה לפני ואחרי המשחק. יש עשרות מסלולי הליכה אפשריים ברחובות מסחריים, שדרות או מגוון אמצעי תחבורה ציבורית. כשהאצטדיון הוא חלק מרשת הרחובות העירונית אז אין צורך בהסטה מיוחדת של התח"צ מהמסלולים הקבועים כי לנוסעים יש הרבה יעדים נוספים במרחק הליכה מהמגרש והתחנות והם פעילים לאורך כל השבוע.
כשמאפשרים עירוב שימושים כאמצעי תכנון מהותי, כל שכונה יכולה להיות מעניינת. הרשויות יכולות לאפשר לדברים להתפתח, ואם יזמים והציבור ירצו פעילות מסוימת יהיה מי שידע לספק אותה. האצטדיון מזמן עסקים מסוג מסוים כמו חנויות מזכרות ובתי ספר לכדורסל, כדורגל, שחיה ועוד.
גם בחיפה יש רכבת במרחק 20 דקות הליכה אבל המסלול היחיד כולל חצייה של כביש עם 8 נתיבים, חניון אוטובוסים, אזור תעשייה ואינסוף מגרשי חניה. כשמתכננים כל כך הרבה מקומות חניה (אחד לכל שלושה מושבים במגרש) בידיעה שכולם מגיעים בטווח קצר יחסית של כמה שעות אז חייבים לסלול כבישים רחבים וכך נוצר מצב שכל 6 הרחובות המובילים לשם יכללו כל אחד לפחות 4 נתיבים. ואם כבר יש חניה וההליכה ממש לא נעימה, לא מפתיע שרוב האוהדים מגיעים במכונית.
ליד האצטדיון אין מוקדי משיכה נוספים לקהל וכך נוצר מצב שרק בימים של משחק או אירועים המוניים מגיעים לאזור אנשים שלא גרים בו. בדיונים להפקדת התכנית דובר על כ- 16 אירועים רבי קהל בשנה. בשביל 16 ימים בשנה לא מתכננים תחבורה ציבורית יעילה שתיסע ב- 349 הימים הנוספים ריקה. הפתרון שנמצא הוא שבימים של משחק מאריכים מסלולים של המטרונית ויש התארגנויות עצמאיות של הסעות עבור האוהדים. הרבה לוגיסטיקה וחוסר יכולת לקבל החלטות ספונטניות שאינן מבוססות על הרכב הפרטי.
בגלל שהאזור מנותק מרשת הרחובות ומופרד על ידי כבישים מהירים, גם את שכונת המגורים הסמוכה בנו על מגרשי חניה גדולים. אני יכול לתאר לעצמי שעבור השכנים ימים של משחק הם מטרד של רעש ופקקים אדירים, ובמהלך השבוע התושבים נוסעים למקומות אחרים לצורך בילוי וקניות או כדי לפגוש אנשים.
בברצלונה, כשמסתיים משחק, האוהדים יכולים ללכת לאן שירצו ובקצב שיבחרו. בחיפה בסוף המשחק המשטרה והסדרנים מכווינים את כל הנהגים ליציאות. הכל כל כך ממושטר והצלחה נמדדת במהירות החזרת האזור לשיממון הקבוע. בחו"ל כשאנחנו הולכים למשחק או הצגה או אירוע אחר, הרבה פעמים אנחנו זוכרים את הדרך אל האירוע או את החוויות שאחריו, לפעמים אפילו יותר מהאירוע עצמו. יש הרבה מקומות לבלות בהם ויש מה לראות. אף אחד לא דוחק בנו לזוז כי הם יפספסו בגללנו את הרמזור הירוק. לעומת זאת באצטדיון חיפה לא נוצרות פעילויות ספונטניות, וכולם רק רוצים לנסוע מהר מהפקק שהם חלק ממנו.
זה לא שהספרדים (ממציאי הסיאסטה) פחות עצלנים מהישראלים, אבל את האצטדיון הם תכננו כחלק משמעותי מהעיר. אצלנו, תחזיקו חזק, ניכר שאנשים שרגילים להתנייד ברכב תכננו למשתמשי רכב אחרים. כשזה קורה אז מתקינים מלא מלא חניה ואז אף אחד לא הולך ברגל. מעגל קסמים מוכר שממנו כולם בעיקר מפסידים.
אפשר גם אחרת - תראו את בלומפילד שלידו יש רק כמה מאות חניות והוא במרחק 5 דק' הליכה מיפו ופלורנטין. מגרשי החניה הותיקים הופכים אט אט לשכונות מעורבות שימושים. ליד האצטדיון תמצאו מסעדות, בתי מלון ושדרה רחבה. בקיצור, הכל אפשרי אם המטרה היא איכות החיים בעיר ולא רק השאיפה להזרים תנועה. בגלל שהצטדיון במיקום מרכזי אז התחבורה הציבורית לאזור היא תדירה בכל יום בשבוע. המיקום כל כך מרכזי שבעוד כשנה יפתח הקו האדום ואנשים יוכלו ללכת 5 דקות לתחנה הקרובה. ואם זה לא מספיק, אז בטווח הארוך עתידה לקום תחנת מטרו על רחוב שלבים, רכבת שתנגיש את האצטדיון לכל המטרופולין ותאפשר הגעה מהירה גם מתחנות הרכבת באיילון.
