אתמול במדור 'שכונה בשבוע' של דה-מרקר כתבו על שכונת הדרים בכפר סבא שגרים בה כ- 10,000 תושבים. בשכונה אין מסחר וכדי להגיע למקומות אחרים חייבים לעבור באחד משני כבישים שמיועדים למכוניות ולא לאנשים. ניתוח של שכונת מגורים נעימה שאם קצת מאמץ יכולה להתחבר לעיר הותיקה.
הדברים הטובים - יש בשכונה הרבה שטחים ירוקים, אוכלוסיה מגוונת של צעירים ומבוגרים ויש גישה מהירה לכביש 6 וכביש 40. המתכננים הקפידו על יציאה מהירה למכוניות, ניכר שהליכה למרכז העיר לא הייתה בעדיפות עליונה.
ויצמן, הרחוב הראשי של כפ"ס נמצא רק 2.5 ק"מ מלב השכונה וגם תחנת הרכבת במרחק דומה. אז למה רבע שעה מההליכה דרך רחוב בן יהודה כוללת מסע על מדרכות צרות מוקפות בגדרות וחומות לצד 4-6 נתיבים שמאפשרים נסיעה מהירה ומסוכנת. ברכיבה זה יכול לקחת 5 דקות, אבל שבילי האופניים לא קיימים.
האפשרות השניה היא דרך רחוב התע"ש - הליכה לאורך אזור התעשייה ברחוב שמיועד להובלת סחורות והרבה חניות. האנשים נדחקים לשוליים צרים ולא מוצלים. כשמאפשרים חניות בניצב אפשר לדחוס הרבה יותר מכוניות לאורך הרחוב וכך לא נשאר מקום לשביל אופניים ורצועות של עצים.
לפי סקר נתוני סלולר כ- 30% מתושבי השכונה נוסעים לכפר סבא עצמה, בעיקר לשכונות הסמוכות. כשסופרים גם את מי שנוסעים עד 10 ק"מ מקבלים כבר יותר מ- 40%. אם התכנון היה מוטה אנשים אלה מרחקים שהיו יכולים להיות נוחים להליכה, רכיבה או נסיעה קצרה באוטובוס עירוני.
יש בשכונה בעיקר בתים צמודי קרקע ובניינים נמוכים, לכן היא לא מספיק צפופה - מה שלא מצדיק תחב"צ בתדירות גבוהה - שמיכת התקציב היא קצרה וכל תדירות נוספת לכאן תבוא על חשבון אזורים עם ביקושים גבוהים יותר.
אין בשכונה אזורים לבילוי או סופרמרקטים גדולים. השכונה מנותקת מהעיר, לאנשים מהעיר אין מה לחפש כאן וגם אין ממש איך להגיע. בסופו של דבר מדובר בשכונת מגורים פרברית בלי נקודות עניין או נגישות לאנשים מבחוץ. לא נשכח שאם הכל לא נגיש אז הילדים תלויים בשירותי הסעות של ההורים.
מה אפשר לעשות? לטווח הרחוק מומלץ לתכנן חיבורים נוספים לעיר ולבנות שכונות חדשות על חשבון השדות. את אזור התעשייה מתבקש לשנות בהדרגה עם תוספת מגורים ותעסוקה. שבילי אופניים כדאי לסלול באופן מיידי בנוסף להרחבת מדרכות ונטיעות עצים. אוטובוסים יהיה קשה למלא כל עוד הביקושים נמוכים.
