top of page

הי, אני אלון סיגלר, מתכנן ערים ותחבורה ומעריץ של המרחב העירוני. אני מתלהב מהעיר ומהחיבורים שהיא יוצרת, נהנה לשוטט בארץ ובעולם ולתרום לתכנון אנושי עירוני.

לאחרונה נמנע עוול תכנוני שאם היה יוצא לפועל היה גורם להתייקרות מסיבית של בניית מעונות הסטודנטים החדשים בת"א לצד פגיעה בהליכתיות במרחב הציבורי והנצחת העדיפות לרכב הפרטי. זה סיפור על מקבלי החלטות שבטוחים שכולם נוהגים לכל מקום גם אם אין להם רכב. ויש מקום לאופטימיות: דעתם לא התקבלה.

הדמיה למעונות הסטודנטים ברחוב עטרות 16, תל אביב. אדריכלית: רבקה זנגורי

לפני שבועיים אישרה הוועדה המקומית בתל אביב תכנית בניה למעונות סטודנטים ברמת החייל: כ-40 דירות לסטודנטים ו-2 מעונות יום עבור המשפחות הגרות בשכונה. בבניין יגורו צעירים וצעירות הלומדים באוניברסיטת תל אביב או באחת מהמכללות הרבות בעיר. לרוב מדובר בסטודנטים שמחפשים פתרון דיור איכותי וזול כדי לא להוציא הרבה כסף על דירות יקרות במרכז העיר.

רוב הסטודנטים בעיר חיים ללא מכונית והשכונה נגישה מאד בתחבורה ציבורית

במרחק 5 דקות הליכה מהמעונות נמצאת תחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה. עד שיאוכלס הבניין הרכבת כבר כמעט תהיה מוכנה והיא תאפשר לסטודנטים להגיע לאוניברסיטה תוך 10-15 דקות בתחבורה ציבורית נוחה, מהירה ובתדירות גבוהה. הקו גם מחבר את השכונה לשתי תחנות רכבת ישראל, למקרה שהסטונדטיות רוצות לקפוץ לבקר את ההורים בסופי שבוע.

במרחק הליכה קצר עוברים עשרות קווי אוטובוס תדירים כמעט לכל מקום במטרופולין. השכונה גם מוקפת בשבילי אופניים שמחברים אותה לכל מקום בעיר. לסטודנטים שיגורו שם יש נגישות לשלל אמצעי תחבורה שפעם יכולנו רק לחלום עליהם.


כשאני הייתי סטודנט חציתי את כל העיר מפלורנטין לאוניברסיטה ברכיבה, בזמן ששבילי אופניים כמעט ולא היו קיימים. גם רוב האנשים שלמדו איתו הגיעו גם הם בתחבורה ציבורית או אופניים. מאז עברו כבר כמה שנים, תשתיות הרכיבה ושירות התחבורה הציבורית בעיר השתפרו בצורה משמעותית.

התחבורה הציבורית ושבילי האופניים משתפרים בזמן שהנהיגה בעיר הופכת לבלתי נסבלת. למה יש חברי מועצה שרוצים להוסיף עוד מכוניות לפקקים?


התכנית אומנם אושרה ללא חניה בסופו של דבר, אבל כדאי להתעכב על ההתנגדויות של חלק מחברי הוועדה, ובינהם גם כמה מסגני ראש העיר.


למרות שלסטודנטים שיגורו בבניין יש הרבה אפשרויות נסיעה, חלק מחברי המועצה התנגדו לרעיון שיקום בניין בעיר ללא חניה. אם ההתנגדות הייתה מתקבלת אז עלויות הבנייה היו עולות בצורה משמעותית ומייקרות מאד את המגורים (עלות הקמה של חניה תת קרקעית עומדת על כ-150,000 ש"ח למקום חניה אחד!).


הכניסה לחניון גם הייתה פוגעת ברחוב והורים שהיו לוקחים את ילדיהם למעון היו צריכים לפנות את הדרך למכוניות שחוצות את המדרכה הצרה שיש בשכונה. במקום חזית יפה של בניין היינו מקבלים רמפת כניסה שהייתה מונעת את הקמת מעונות היום.

תמונה להמחשה שנלקחה מפרויקט אחר. התמונה אינה קשורה לתכנית הזו אבל היא ממחישה את הרעיון:

הבניין החדש נמצא בלב שכונת מגורים שקטה ולכן לא ברורה ההתעקשות של חלק מחברי המועצה להכניס לרחוב עוד תנועת מכוניות. אל המעונות בבניין יגיעו ילדים מכל רחבי השכונה. אל המקום מובילים שבילי הליכה מוצלים מכל רחבי השכונה, ומכוניות נוספות רק יפגעו בשקט ובבטחון הילדים בדרך לגן.

הבניין ממוקם לצד רשת שבילי הליכה ובנגישות גבוהה לתחבורה ציבורית.

איך הייתה משפעה רמפת כניסה לחניון על הרחוב הקטן?

בדיון טענו חלק מחברי המועצה שגם הגננות שיעבדו במעונות היום בבניין צריכות חניה. יש להם טיעון מוצדק שבגלל מחירי הדיור הגבוהים לגננות קשה לשכור דירה בעיר ולכן הן צריכות לבוא במכוניות ממקומות מרוחקים. החניה תאפשר לגננות הגעה נוחה אבל תייקר מאד את עלויות הבנייה והמגורים בעיר. אם העירייה רוצה גם להוריד מחירים וגם לאפשר חניה, היא תמיד יכולה להקצות 4-5 מקומות חניה שהיום צבועים בכחול לבן ולהקצות אותם במיוחד לגננות בבניין, כמו שהעירייה עושה עבור חניות אוטו-תל ברחבי העיר.

לחלק גדול מנבחרי הציבור שלנו קשה לדמיין שבתל אביב חיים לא מעט אנשים ללא רכב, בקרב הסטודנטים מספר המחזיקים ברכב הוא נמוך עוד הרבה יותר. הקמת חניון היתה מעלה את מחיר הדירות לסטודנטים שרק מחפשים איפה אפשר לחסוך הוצאות. החניון גם היה פוגע ברחוב ובחזית הבניין, ובכלל, אם נתעקש להרגיל את הסטודנטים שחייבים לנהוג לכל מקום אז גם הם יאריכו את הפקקים לשאר הנהגים.


עבור רוב מקבלי ההחלטות שצמודים לרכבם הפרטי בעיות התחבורה בעיר מסתכמות במצוקת חניה ופקקים. אך נראה שהם לא מבינים שהפתרונות שהם מציעים רק יגדילו את מספר המכוניות בעיר.
אם חלקם ישתמשו בתחבורה ציבורית או ירכבו על אופניים מדי פעם הם יגלו שתל אביב ברוב המקרים יותר נעימה ונוחה כשלא נוהגים בה.

הערה קטנה לסיכום

אפשר היה לצמצם עוד קצת את כמות הנהיגה בעיר אם בשכונות מגורים מנומנמות היו מאפשרים הקמה של חנויות קטנות ומקומיות בפינות של רחובות. ואם כבר מקימים בניין לסטודנטים היה נחמד אם לשכונה גם הייתה מתווספת חנות קטנה. השכונות שמצפון לירקון מאופיינות בבנייה פרברית של שכונות מגורים. התושבים שלה תלויים ברכב פרטי בין היתר, כי אין בשכונות מספיק עירוב שימושים וכל דבר שתושבים רוצים נמצא בכלל במקומות אחרים.


מזמין אתכם לצפות בסרטון מצוין על חשיבות המסחר השכונתי גם בשכונות מגורים פרבריות:


מוזמנות ומוזמנים להשאיר תגובות או להצטרף לדיון בטוויטר



456 צפיות0 תגובות

עודכן: 13 בנוב׳ 2022

הטענה הרווחת בקרב אנשים היא שעד שלא תהיה תחבורה ציבורית טובה הם לא יוכלו לוותר על הרכב - על הדרך הם מתנגדים לכל פרויקט שבא לשפר את התחבורה הציבורית

בימים אלה מתבצעות העבודות להשלמת החלק האחרון בנתיב התחבורה הציבורית ברחוב לוי אשכול, הרחוב שחוצה את קרית אונו מצומת סביון בדרום ועד כביש 471 בצפון. ברחוב עוברים בכל יום מאות אוטובוסים שנוסעים לרוב מוקדי הביקוש אליהם רוצים להגיע תושבי קרית אונו והסביבה. בממוצע יש אוטובוס בכל דקה וחצי, תדירות שצפויה לגדול עם פתיחת הנת"צ.


מפה המציגה את מהירות הנסיעה בתחבורה ציבורית בקרית אונו.

היום, מהירות הנסיעה הממוצעת של אוטובוסים ברחוב בשעות העומס נמוכה יחסית ומגיעה גם ל- 8 קמ"ש בלבד בקטעים מסוימים ברחוב. לא בדיוק מהירות אטרקטיבית שתגרום לאנשים לנסות לעלות על אוטובוס בפעם הראשונה. לאחר פתיחת הנתיבים המהירות צפויה לגדול משמעותית.


נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית משפרים גם את האמינות של הקווים, כך שזמן ההגעה המתוכנן של האוטובוס לתחנה הוא גם זמן ההגעה בפועל של האוטובוס.




סקר הסלולרי משנת 2009. רוב הנסיעות נעשות בתוך העיר

כשבודקים לאן אנשים בקרית אונו רוצים להגיע, רואים חפיפה בין יעדי הנסיעה למסלולי האוטובוסים שנוסעים ברחוב לוי אשכול. ככל שהצבע במפה ירוק יותר זה אומר שיותר אנשים מקרית אונו נוסעים למקום זה. רחוב לוי אשכול מסומן באדום.


הנתונים מסקר הסלולרי שנעשה ב- 2019 מראים שרוב האנשים נוסעים בתוך קרית אונו עצמה או מתפזרים ליעדים במרחקים של עד 5-8 ק"מ מהבית.



מפת הקווים העוברים ברחוב לוי אשכול (מסומן בחץ אדום

כשיסיימו לסלול את הנתיב בעוד כמה חודשים נראה אוטובוסים תדירים שנוסעים מהר יותר מהרכב הפרטי, והם גם מגיעים לאותם יעדים.

מה שיגרום לאנשים רבים להתנסות עם התח"צ המשודרג.

כשיופעלו אגרות הגודש בעוד כשנתיים, הנסיעה באוטובוס, בנוסף להיותה מהירה יותר, תהיה גם הרבה יותר זולה.


בתמונה משמאל אפשר לראות חלק גדול מהקווים שעוברים היום ברחוב לוי אשכול.




מה עובר על לוי אשכול?


רחוב לוי אשכול הוא הרחוב הראשי של קרית אונו. הוא חוצה את העיר מדרום לצפון, ממשיך את הרחוב הראשי של אור יהודה (רחוב העצמאות), ובצפון הופך לדרך רבין שחוצה את כל פתח תקווה עד לכביש 5.

דרום רחוב לוי אשכול

בדרום, הרחוב מתחבר לקו הסגול של הרכבת הקלה. מצידי הרחוב מוקמות שכונות חדשות עם אלפי דירות ומשפחות. אם התחבורה הציבורית תמשיך לקרטע הם כולם יסעו במכונית הפרטית שלהם, חלקם על רחוב לוי אשכול העמוס מדי.

הרחוב גם מוביל לבסיס תל השומר, אליו מגיעים חיילים ועובדי צה"ל רבים ומתחרים עם תושבי קרית אונו על מקום פנוי בלוי אשכול בדרכם לבסיס וממנו.

רחוב יעקב דורי ונתיב התחבורה הציבורית שלו נפגשים עם רחוב לוי אשכול. הנת"צ המתוכנן יאפשר רצף נסיעה מהירה למאות אוטובוסים עליהם.


מרכז רחוב לוי אשכול

במרכז הרחוב, נמצא קניון קרית אונו המושך אליו מבקרים מכל בקעת אונו. מדובר על רבים שרוצים להגיע לקניון, ובהיעדר פתרון תחבורה ציבורית מספק, נאלצים לנהוג על הרחוב הצפוף, יחד עם הנהגים מקרית אונו והערים הסמוכות.


לאורך הרחוב מקודמים פרויקטים רבים של התחדשות עירונית. הרחוב עצמו, שכבר היום כולל 4 נתיבי נסיעה, יצטרך לקלוט עוד הרבה תושבים חדשים.




צפון רחוב לוי אשכול

לאורך הרחוב מצפון, מוקמות שכונות חדשות נוספות שעתידות לאכלס עוד הרבה משפחות. פתח תקווה וגבעת שמואל ממשיכות להתפתח על חשבון השדות שהיו מצפון לכביש 471.


הנת"צ בלוי אשכול יתחבר לשני נת"צים חשובים נוספים. האחד על 471 לכיוון אוניברסיטת בר אילן ולתל אביב ורמת גן. הנת"צ השני נמצא בדרך רבין וחוצה את כל פתח תקווה. כשיושלם הנת"צ באשכול אוטובוסים יוכלו לנסוע ללא הפרעה לעשרות יעדים מבוקשים.

ללא הנת"צים ושדרוג התחבורה הציבורית, גם הם ימשיכו לעמוד עם כולם בפקקים.



קרית אונו צפויה להכפיל את עצמה בשנים הקרובות. אם לא תהיה תחבורה ציבורית טובה גם תושביה החדשים, לצד הותיקים, יאלצו להצטופף בכביש ולא להגיע לשום מקום בגלל הפקקים.

לוי אשכול: לא רק התחבורה הציבורית משתדרגת

בניגוד לרחובות ראשיים בערים אחרות, ברחוב זה לא תמצאו כמעט חנויות או מוקדי עניין (למעט הקניון ומקומות מעטים נוספים). בנייני השיכונים מפנים אליו עורף ומופרדים ממנו בגדרות וחומות. הרחוב כולל 4-6 נתיבי נסיעה, שבשעות העומס עומדים ופולטים פיח, ובשעות הערב טסים עליהם מכוניות, כי הכביש פנוי ונראה כמו כביש מהיר. לרוב אורכו יש מדרכות סבירות, אבל החומות שלצידו לא מזמינות להליכה.


בשנים האחרונות חלק מבנייני השיכון נהרסים לטובת בניינים גבוהים, הכוללים חזית מסחרית ואפילו כמה משרדים לעצמאיים שרוצים להתמקם קרוב לבית ולתת שירות לתושבי העיר. המסחר השכונתי שיקום לאורך הרחוב יאפשר לאנשים שהיום נוסעים לקניות במקומות מרוחקים, לוותר על הרכב ולקפוץ לחנות בהמשך הרחוב.


כדי להפוך את החיים לנוחים עוד יותר, העירייה מרחיבה מדרכות ומוסיפה שביל אופניים שיחצה את הרחוב. כך שאנשים רבים שהיום נוהגים גם למרחקים קצרים יוכלו לוותר על הרכב לטובת מגוון אמצעי תחבורה נוחים וזמינים (מדררכות נעימות, שבילי אופניים רציפים או תחבורה ציבורית יעילה יותר).

למה בקרית אונו יש הרבה מתנגדים למהלך?


מאות אוטובוסים צפויים לנסוע מדי יום בנת"צ החדש. אוטובוסים שרובם הולכים להפוך לחשמליים ושקטים בשנים הקרובות. למרות זאת חלק מתושבי קרית אונו מתנגדים בכל הכוח להוספת הנת"צ.

היום בקרית אונו רוב התושבים נוהגים לכל מקום; לעבודה, לחברים, לבילויים, לסידורים ולקניות. אין להם הרבה ברירות, כי האוטובוסים נוסעים לאט בכבישים העמוסים במכוניות ואין שבילי אופניים שיאפשרו לנהגים רבים לוותר על האוטו למרחקים קצרים. המדרכות צרות וברוב הרחובות אין הרבה מה לעשות. ככה שדי ברור למה רובם בוחרים במכונית.


לעירייה יש חלק לא מבוטל ביצירת התלות של התושבים ברכב הפרטי. לאורך שנים, כל בניין חדש שהוקם נבנה עם 2 מקומות חניה לפחות לדירה. העירייה גם הקפידה להפריד שימושים ככל הניתן, כך שלאנשים אין שום דבר קרוב לבית ולכל מקום הם נאלצים לנהוג. כשאנשים נוהגים לכל מקום, וכשאין תשתיות תחבורה ציבורית או אופניים הם כבר יתקשו לוותר על הרכב.

בעירייה הבינו לבסוף שנדרש שינוי והתחילו לאפשר תוספת מסחר ותעסוקה לאורך הרחובות הראשיים, בקרבה לשכונות המגורים. בנוסף, היא שיתפה פעולה עם משרד התחבורה בהקמת נתיבי העדפה לתח"צ כדי שאנשים יוכלו לוותר על הרכב ולנוע במהירות ונוחות באוטובוסים למגוון יעדים.


אבל...

רוב התושבים כבר כל כך רגילים לנהיגה בפקקים, שקשה להם לדמיין שאם רק יורידו להם נתיב אחד מתוך כלל הנתיבים, יותר אנשים יעברו לתחבורה ציבורית. כשזה יקרה אז גם מי שחייב את הרכב למטרות מסוימות, יוכל לנהוג לצד מספר קטן יותר של רכבים. הרי כשאנחנו נמצאים על כביש עמוס, אנחנו חושבים שאם רק יוסיפו נתיב הפקקים יעלמו. תזכורת: הפקקים אף פעם לא נעלמים, ובכלל, את רחוב לוי אשכול כבר אין יותר לאן להרחיב - הוא מוקף בבנייני מגורים חדשים שלא עתידים לההירס בשנים הקרובות לטובת נתיבים נוספים.


החשש מהפחתת הנתיבים הוא מובן, בואו נדגים איך ישתפרו החיים להרבה אנשים, ואפילו לחלק מהנהגים המושבעים עצמם (או אלה שחייבים את הרכב מסיבות כאלה או אחרות)



הנת"צ החדש יאפשר לתושבי יהוד וקרית אונו לוותר על הרכב. הם יוכלו לעלות על קו 56, אם מסלול הנסיעה שלהם הוא לאוניברסיטת בר אילן, לתל השומר, לקניון קרית אונו ולרכבת השלום ומגדלי עזריאלי. כבר היום בחלק מהדרך הקו נוסע על נתיבי ההעדפה חדשים בדרך השלום, בכביש 471 ובקפלן בתל אביב. כשהקו יסע על הנת"צ הוא יאפשר לתושבי קרית אונו להתחבר בקלות ומהירות לקו הסגול שיקח אותם למרכז תל אביב. המשוואה ברורה, יותר אנשים על התחבורה הציבורית זה פחות נהגים על הכביש. והבונוס - תושבי קרית אונו ירוויחו אוויר נקי יותר ועיר בטוחה יותר.


יש עוד קווים שנוסעים ברחוב, הנה דוגמאות לכמה מהקווים התדירים ברחוב. מי שיבחר לנסוע באחד מהם יוכל להגיע ליעד שלו מהר יותר ובלי הצורך לחפש ו/או לשלם על חניה.


קו 1 - מחבר את קרית אונו לבית החולים תל השומר ולקו הסגול שנוסע למרכז תל אביב.







קו 77 - מחבר את אור יהודה וקרית אונו במסלול מהיר לפתח תקווה, שם רחוב רבין עם נת"צ שפועל. הקו גם מאפשר לחבר את מרכז העיר לקו האדום ולקו הסגול של הרכבת הקלה ולהגיע לרוב אזורי התעסוקה הגדולים באזור.







קו 68 - מאפשר לנסוע במסלול ישיר ומהיר לאוניברסיטת בר אילן, דרך כביש 4 לכל אזור התעסוקה הגדול של בני ברק ורמת גן.


פוטנציאל הנוסעים שיהנה מהקווים על הרחוב הוא גדול. מסלול אטרקטיבי ומהיר לצד הפקקים יעזור להעביר לתחבורה ציבורית עוד אנשים.



מרכז העיר יהפוך לנגיש ומזמין לכולם


במרכז העיר נמצאים גם הקניון, התיכון וחטיבות הביניים. סה"כ לאזור מגיעים ילדים ומבלים שלרובם הגדול אין בכלל רישיון נהיגה. הם יוכלו עכשיו להגיע מכל רחבי העיר באופניים דרך השביל החדש שחוצה את כל העיר, או להגיע באחד מקווי האוטובוס המהירים שמגיעים מכל רחבי העיר. וכמובן שגם ללכת ברגל יהיה נעים יותר כשיינטעו עוד שורות עצים ברחוב הראשי. הורים רבים יוכלו לוותר על שירותי ההסעה בבוקר ולהנות מעוד זמן לעצמם בבקרים. על בתי ספר שמתעדפים נהגים על פני התלמידים אפשר לקרוא כאן.


לאורך הרחוב ממוקמות גם מרבית קופות החולים של העיר, אנשים רבים יוכלו להגיע אליהן בשלל אמצעים, ובייחוד הקשישים שביננו שלא בהכרח יכולים או רוצים לנהוג. למכללת אונו שנמצאת במרכז העיר מגיעים סטודננטים רבים שאינם תושבי העיר ועדיף שגם הם יסעו בתחבורה ציבורית טובה.


לנת"צ יש הרבה יתרונות, אז מה המחיר?

לכל הטוב הזה יש מחיר: הנת"צ ושביל האופניים מאלצים הורדה של נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. כדי שהתחבורה הציבורית תוכל לנוע ביעילות על נתיב ייעודי לאוטובוסים צריך להוריד 2 נתיבי נסיעה לרכב פרטי, אחד מכל כיוון. רחוב לוי אשכול עמוס כבר היום ולכן הורדת נתיב תאלץ יותר רכבים להצטופף על פחות נתיבים.


זה אולי יפתיע אבל על נתיב נסיעה בשעות עמוסות נוסעים בערך 600-800 רכבים לשעה, לרוב עם 1.2 נוסעים בממוצע. אלה מספרים לא גדולים, אך בסופו של דבר צריך מעט מאד אנשים כדי לייצר פקקים ארוכים. ב- 30-40 אוטובוסים יכולים לנסוע קרוב ל- 2,000 אנשים בשעה. כשתדירות האוטובוסים תגדל בעקבות הנת"צ מספר הנוסעים רק יעלה.


ללא נתיב התחבורה הציבורית החדש, כל השכונות החדשות שנבנות בעיר יאלצו להצטופף על אותם נתיבים. אז בטווח הקצר זה אולי יכאב לאנשים, אך כשמסתכלים על המספרים מבינים שלמהלך יש הרבה יותר מרוויחים.



סיכום


הנת"צ החדש לא יפתור את בעיות התחבורה הקשות של ישראל, אבל הוא צעד הכרחי בכיוון הנכון. אין היום אפשרות להוסיף נתיבי העדפה לאוטובוסים שלא על נתיבי נסיעה. המדינה מצטופפת וכל ערי הסביבה הולכות להכפיל את עצמן, ועם העלייה ברמת החיים, רבות יותר המשפחות שקונות רכבים. גם קרית אונו צפויה להכפלת אוכלוסיה, אך את מספר הנתיבים בלוי אשכול לא ניתן להכפיל. אם כל התושבים החדשים ירצו לצאת מהבית וגם להגיע ליעד אז אין ברירה אלא לתת ליותר אנשים להשתמש בתשתיות הקיימות ע"י שינוי סדר העדיפויות.


אנחנו עוד צפויים לשמוע על מאבקים קולניים נגד נתיב התחבורה הציבורית החדש, אבל אין לנו את הפריבילגיה להיכנע. ערים נוספות צריכות ללמוד מקרית אונו איך מקדמים מהלכים הכרחיים, ולא תמיד פופולריים. הנת"צ החדש מתחבר לנתיבי העדפה שכבר קיימים בערים סמוכות, ולידם מוקמת תשתית מסילות נרחבת, והכל במטרה לגרום ליותר אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.


יש עוד הרבה מה לשפר, וכנראה שאוטובוסים ימשיכו לאחר לתחנות בשנים הקרובות. אבל ככל שיהיו נתיבים נוספים לאוטובוסים כמות הנסיעות תוכל לגדול ואנחנו נוכל להרגיש יותר נוח להשאיר את הרכב בבית.


בתמונה אפשר לראות איך הנת"צ החדש בלוי אשכול (מסומן בכחול) מתחיל לייצר רשת העדפה לאוטובוסים גם במזרח המטרופולין. הנת"צים הקיימים היום מסומנים בצהוב, ואליהם מצטרפים עוד רכבות קלות ונתיבי העדפה חדשים, שהמשמעותי מבינהם עתיד להיסלל בכביש 4, ויש לקוות שיקרה כמה שיותר מהר.


מוזמנות ומוזמנים להשאיר תגובות כאן או להצטרף לדיון בטוויטר
















2,607 צפיות7 תגובות


לפני שבועיים התארחתי בגיקונומי לשיחה ארוכה על עירוניות


על מה דיברנו?

  • הערים הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה.

  • החלום הישראלי הבלתי אפשרי לבית צמוד קרקע במדינה עם מעט קרקע.

  • הולנד לא תמיד הייתה עיר אופניים.

  • התחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

  • רחוב הוא לא רק כביש.

  • חוויית המשתמש ברחוב - למה קשה ללכת כאן ברגל.

  • חניה - משאב במחסור שאף אחד לא רוצה לנהל.

ההמלצות שלי


ערוץ היוטיוב "עיר לחיות בה" של אליה קוגן.




Soft City By David Sim


איך מתכננים ערים צפופות וגדולות כך שלא ירגישו חונקות ועמוסות. ספר חובה לכל מי שמתעסק בתכנון ובינוי ערים.


הספר עמוס בציורים יפים ודוגמאות מקופנהגן. איך מתמודדים עם הרצון של אנשים להנות מפרטיות מצד אחד, וחיי רחוב עשירים ומגוונים מצד שני.










121 צפיות0 תגובות
bottom of page