המדינה רוצה להקים קו מנצרת לחיפה אז היא הולכת להשקיע מיליארדי שקלים מכספי הציבור כדי להקים קו שלא עובר לא בחיפה ולא בנצרת. סיפור הצלחה

תושבי מרכז ירושלים כבר שנים מבקשים להפוך את אגריפס לרחוב מוטה אנשים אך בעירייה חוששים לקבל החלטה שתפגע בקומץ נהגים. אבל כשבוחנים את התמונה המלאה קשה להבין איך עוד לא התקבלה ההחלטה. 90% מהאנשים שעוברים או מבלים ברחוב עושים זאת בתחבורה ציבורית או ברגל (עשרות אלפי אנשים ביום) אבל ברחוב גם נוסעות 300 מכוניות בשעה שתוקעות את כל אמצעי התחבורה. סדר עדיפויות לקוי - מאות הולכי רגל נדחקים לטובת 6 נהגים ברחוב אגריפס. תמונה: איתן שינברג * הערה: לרחוב אגריפס יש כמה חלקים, אך בפוסט זה אתי

בעידן של משבר אקלים בירושלים מציעים לכרות חורשה בשביל 50 מקומות חניה ליד הרכבת הקלה

קורקינטים על מדרכות זאת בעיה אמיתית, אז למה בכתבה ממציאים פתרונות לא קשורים?

יהוד - העיר שוויתרה על העירוניות. סיפור על עוד עיר קטנה בישראל שאף אחד לא הולך בה ברגל.

גם השבוע עשיתי פולו-אפ למדור "שכונה בשבוע" של דה מרקר - הפעם שכונת רמת הנשיא בבת ים. במדור מתאר תושב המקום שכונה קהילתית שהכל בה קרוב:...

כשפרויקטי תחבורה ציבורית משמשים תירוץ להרחבת כבישים

תכירו את פרויקט שדרת הקריה, הפרויקט הענק שמשנה בימים אלה את מרכז תל אביב. במרחב שבין יגאל אלון לרחוב המסגר מוקמים כבר שנים עשרות מגדלים: מיליוני מ"ר של תעסוקה, מגורים ומסחר. ב-3 הרחובות האלה עתידים ללכת כמיליון (!!) בני אדם ביום. כבר היום יש שתי תחנות רכבת שמורידות עשרות אלפי נוסעים, מאות אוטובוסים עם אלפי נוסעים, ובעוד שנה פלוס יצטרף אליהן הקו האדום. עד היום כל הנוסעים האלה נאלצו להסתפק בשאריות של מדרכות, חלקן בגודל מגוחך של 80 סנטימטר. שלא נדבר על אפס צל או נגישות לאופניים.