top of page

לפעמים מדבקה קטנה יכולה לעשות שינוי גדול

עודכן: 1 ביוני 2023

לרשויות מקומיות אין סמכויות שמאפשרות להן לשפר את התחבורה הציבורית בתחומן ואם לנוסעים יש בעיה הם צריכים לחפש אצל מי מתלוננים במשרד התחבורה.


זה פוסט על פער ענק בין שתי תחנות אוטובוס קרובות ועל עיריית תל אביב שמדגימה שגם ללא סמכויות אפשר לדאוג לנוסעים ולפעמים כל מה שצריך זאת רק מדבקה קטנה.

לפני כמה חודשים העירייה תלתה מדבקות עם ברקוד לסריקה כדי שנוסעים יוכלו לדווח על אוטובוסים שלא עצרו להם בתחנה. לאחר כמה שבועות התגלה שיש מקומות בהם אוטובוסים מדלגים על תחנות מסוימות יותר מאשר במקומות אחרים. שיאנית התלונות: התחנה בנמיר פינת יהודה מכבי עם מעל 40 דיווחים על אוטובוסים שלא עוצרים לנוסעות והנוסעים.

תחנת נמיר/יהודה המכבי - נוסעים מדווחים על הרבה קווים שלא עוצרים

כל זה קורה בזמן שרק 150 מ' דרומית לתחנה הסוררת נמצאת תחנת אוטובוס נוספת שעליה עוצר רק קו אחד (לעומת 96 קווים בתחנה הצפונית) ועליה בסך הכל 130 עצירות אוטובוסים ביום (לעומת כמעט 2,400 בתחנה הצפונית).

בזכות תלונות הנוסעים חלק מהקווים יעברו לתחנה הדרומית כדי לאפשר לכל האוטובוסים לעצור בתחנה.

שתי תחנות קרובות - הבדלים כל כך גדולים

הערה קטנה לפני שממשיכים: לטווח הארוך צריך לצמצם משמעותית את מספר הקווים אבל זה סיפור לפוסט אחר. בינתיים תהנו מהסרט המצוין של "עיר לחיות בה" שמסביר את הבעיה בריבוי קווים וכמה בעיות זה יוצר לנוסעים שצריכים למצוא את עצמם בתחנה עם 96 קווים:


ועכשיו נדבר על משמעות הדברים

הנתונים שהצגתי ידועים ובלי מאמץ גדול מדי מצאתי את המידע. הבעיה היא שמשרד התחבורה ריכוזי מדי אבל עם מעט כוח אדם, ולכן אם לא יסבו את תשומת ליבם יהיה להם כמעט בלתי אפשרי לדעת בזמן אמת על כל בעיה שעולה בכל תחנה.


משרד תחבורה ריכוזי זאת בעיה לא קטנה: כל תחנת אוטובוס חדשה שצריך להקים או להזיז מחייבת אישור של מפקח מטעם המשרד - ויש אחד כזה לכל מחוז, תבינו מה זה אומר על התור לאישור תחנה במטרופולין שגרים בו 4 מיליון אנשים. לפעמים הזזה של תחנה קטנה יכולה לקחת גם חצי שנה.


אז מה הולך לקרות עכשיו?

בעקבות תלונות התושבים (שהעירייה עודדה אותם להתלונן ולדווח) העירייה פנתה למשרד התחבורה ולאחר דין ודברים הוחלט שחלק מהקווים בתחנה העמוסה יעברו בקרוב לתחנה הדרומית, וכך יתאפשר ליותר אוטובוסים לעצור בתחנות, ללא דילוגים. לכאורה זאת בעיה עם פתרון פשוט, אך עד שלא פנו לנוסעים כדי לשמוע תלונות, המידע היה נשאר במחשבים ומערכות המידע.


עיריית תל אביב משקיעה מאמצים רבים כדי לשפר את התחבורה הציבורית בעיר, והנה, גם ללא סמכויות הם מצאו באג במערכת רק בזכות קשר ישיר, קירבה פיזית לתושבים ויוזמה עירונית לעודד דיווחים ותלונות, שרק בזכותם אפשר בכלל לקדם פתרונות.


גם בלי סמכויות רשויות מקומיות צריכות לגלות יותר אחריות


המדבקות בתחנה שעוזרות למפות את הבעיות האמיתיות שחווים המשתמשים הן לא היוזמה היחידה שעיריית תל אביב מקדמת כדי לדאוג למשתמשי התחבורה הציבורית. גם נת"צים אין בסמכות הרשויות המקומיות לסלול, ועדיין בלי הסכמה של העירייה אין לנת"צים סיכוי לקרות. אפשר לראות כמה זמן כולם מחכים לנת"צים בגבעתיים ו/או ברעננה כדי להבין שרשויות מקומיות יכולות לתקוע מקלות בגלגלים.

רוב הנת"צים בישראל נמצאים בתחומי העיר תל אביב. העירייה דוחפת לקידומם גם במחיר של אובדן מאות מקומות חניה, כי בעירייה מבינים שתחבורה ציבורית היא הכרח ואין לנו זמן לבזבז. וכל זה קורה בזמן שיש רשויות עוד עסוקות בלדרוש הקמה של חניונים ציבוריים כדי לאפשר לאוטובוסים לנסוע ביעילות.

תל אביב מובילה בפער גדול במס' הקילומטרים המוקצים לנתיבי העדפה

תל אביב כבר לא לבד - בשנים האחרונות מצטרפות עוד מעט רשויות למהלך ומקדמות בתחומן נתיבי תחבורה ציבורית ומשקיעות הרבה מאמצים לדחוף קדימה את התחום, גם לפני תקופת בחירות. בקרית אונו לדוגמה נסללו 2 נתיבי העדפה על הרחובות הראשיים בעיר, למרות מחאות נהגים. בתקופה הקרובה יסללו עוד נתיבי העדפה גם בלוד ופתח תקווה.


כבר שנים אמורות לקום רשויות מטרופוליניות לתחבורה - אבל למדינה יש כנראה עוד זמן לבזבז


משרד התחבורה יושב במשרדים בירושלים ובתל אביב, ומשם הם מחליטים לגבי תחבורה ציבורית בכל הארץ. במקום להיות הרגולטור שמתקצב פרויקטים לאומיים ומפקח על קבלת ההחלטות בדרגים השונים, משרד התחבורה גם מתכנן את מסלולי הקווים, גם מגדיר כמה קילומטרים יסע כל קו, גם מאשר איפה ומתי יקימו תחנות ובינתיים הציבור צריך לחכות.


כבר שנים גורמי המקצוע אומרים שצריכים להקים רשויות מטרופוליניות. ב-2019 מבקר המדינה כתב דו"ח חריף על משבר התחבורה הציבורית, בין היתר הוא כתב על כך שביזור סמכויות בין משרד התחבורה לרשויות מטרופוליניות ורשויות מקומיות הכרחי כדי לקדם תחבורה ציבורית יעילה שתתאים לצורכי הנוסעים.

מתוך דו"ח מבקר המדינה (2019) על משבר התחבורה בישראל

הרשויות המטרופוליניות אמורות להבין בצורה טובה יותר את הצרכים היחודיים של כל אזור במדינה ולהיות בקשר ישיר עם התושבים וצורכיהם. רק כך למשרד התחבורה יתפנו זמן ומשאבים לקידום מדיניות ופרויקטים לאומיים.


עד שמשרד התחבורה ישחרר סמכויות, אנחנו צריכים עוד עיריות פרואקטיביות שהופכות עולמות ומעודדות תושבים להתלונן ולדווח על בעיות. לרשויות יש יותר כוח וממשקים מול משרד התחבורה מאשר לנוסע הבודד.


מוזמנות ומוזמנים להשאיר תגובה או להצטרף לדיון בטוויטר:



Comments


bottom of page