פרויקט הדגל שאמור להעביר אנשים לתחב"צ מבטיח שאנשים לא בכלל יוכלו לוותר על נהיגה

הכביש שמתקדם על אוטמט ומתעלם מעובדה קטנה אחת - אין בו צורך

לקראחת הבחירות לרשויות המקומיות

תושבי מרכז ירושלים כבר שנים מבקשים להפוך את אגריפס לרחוב מוטה אנשים אך בעירייה חוששים לקבל החלטה שתפגע בקומץ נהגים. אבל כשבוחנים את התמונה המלאה קשה להבין איך עוד לא התקבלה ההחלטה. 90% מהאנשים שעוברים או מבלים ברחוב עושים זאת בתחבורה ציבורית או ברגל (עשרות אלפי אנשים ביום) אבל ברחוב גם נוסעות 300 מכוניות בשעה שתוקעות את כל אמצעי התחבורה. סדר עדיפויות לקוי - מאות הולכי רגל נדחקים לטובת 6 נהגים ברחוב אגריפס. תמונה: איתן שינברג * הערה: לרחוב אגריפס יש כמה חלקים, אך בפוסט זה אתי

תשתיות תחבורה נועדו לחבר בין מקומות, אז למה בישראל הן תמיד מייצרות הפרדה?

רשויות מקומיות יכולות לשפר את התחב"צ גם בלי סמכויות

כשתמ"א 38 פוגשת רשת רחובות מקוטעת וללא העדפת תחבורה ציבורית, קשה להתפלא שיש פקקים

קרית הממשלה - המקום בו נהגים מקבלים החלטות שמשפיעות על החיים של כולנו

שיכון ל' היא שכונה קטנה ולא צפופה במיוחד בצפון תל אביב, על יד חוף הים ופארק הירקון. היא נמצאת במרחק הליכה לתחנת הרכבת ויש ממנה אוטובוסים לכל מקום בעיר ולרוב המדינה. על אף נתוני הפתיחה המצויינים אין בשכונה רחובות, רק מגרשי חניה, והיא מוקפת בשלושה כבישים מהירים שבכל אחד מהם שבעה נתיבים (או יותר). בתמונה למעלה: מימין נמצאת דרך נמיר שמחברת את חיפה לתל אביב ומשמאל זה רחוב לוי אשכול שמאפשר גישה לשכונת המגורים הקטנה. מדרום נמצא רחוב ש"י עגנון שמשמש גם הוא בסך הכל עוד דרך גישה לשכונה

לא מעט אנשים אומרים שעד שלא תהיה תחבורה ציבורית טובה הם לא יכולים לוותר על הרכב - על הדרך הם מתנגדים לכל פרויקט שבא לשפר את התחבורה הציבורית

בתחנת רכבת ומסוף סבידור עוברים יותר מ-100 אלף משתמשי תחבורה ציבורית כל יום. במסוף גם יש 600 חניות לרכב פרטי במחיר הנמוך מכרטיס חופשי יומי.

הכביש שנסלל למרות שהבדיקות הראו שאם לא ייסלל התנועה תזרום טוב יותר

רח' כצנלסון בגבעתיים - נוסעים בו 330-480 אוטובוסים ביום (מעל 15,000 נוסעים). סה"כ עוברים ברחוב כ- 9600 כלי רכב (עם 1.2 נוסעים לרכב בממוצע...

גם השבוע עשיתי פולו-אפ למדור "שכונה בשבוע" של דה מרקר - הפעם שכונת רמת הנשיא בבת ים. במדור מתאר תושב המקום שכונה קהילתית שהכל בה קרוב:...

כשפרויקטי תחבורה ציבורית משמשים תירוץ להרחבת כבישים

תכירו את פרויקט שדרת הקריה, הפרויקט הענק שמשנה בימים אלה את מרכז תל אביב. במרחב שבין יגאל אלון לרחוב המסגר מוקמים כבר שנים עשרות מגדלים: מיליוני מ"ר של תעסוקה, מגורים ומסחר. ב-3 הרחובות האלה עתידים ללכת כמיליון (!!) בני אדם ביום. כבר היום יש שתי תחנות רכבת שמורידות עשרות אלפי נוסעים, מאות אוטובוסים עם אלפי נוסעים, ובעוד שנה פלוס יצטרף אליהן הקו האדום. עד היום כל הנוסעים האלה נאלצו להסתפק בשאריות של מדרכות, חלקן בגודל מגוחך של 80 סנטימטר. שלא נדבר על אפס צל או נגישות לאופניים.