top of page

לפעמים הפקקים הם לא גורל, אלא סתם קבלת החלטות לקויה

עודכן: 21 בפבר׳

כמעט בכל עיר גדולה בישראל יש רחוב אחד (או יותר) בו יש יותר נוסעי תחבורה ציבורית מאשר מכוניות, ועדיין ראשי העיר או המועמדים להחליפם מתעקשים לשמור על העדפת הרכבים, גם אם רוב הציבור נפגע. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות נצא לסיבוב בכמה מהרחובות הראשיים בערי המרכז:

כמעט בכל מקום בישראל מועמדים לתפקיד ראש העיר מצהירים שעד שלא תהיה תחבורה ציבורית טובה הם ידאגו לא לפגוע בנהגים. הסנטימנט אולי מובן, אבל בפועל הם אלה שבהחלטותיהם מונעים מהתחבורה הציבורית לתפקד כמו שצריך. לעיתים זה יוצר מצבים אבסורדים של ממש, בואו נצא לדרך:


נתניה

לפני שנה משרד התחבורה עשה רפורמה גדולה בקווי האוטובוס בעיר. הגדילו משמעותית את תדירות האוטובוסים בעיר ומדובר היה בסיפור הצלחה, מעל מיליון נסיעות באוטובוסים בכל חודש ברחבי העיר. אבל בזמן שהמדינה השקיעה בשירות, הנת"צ בבן צבי (הרחוב הראשי) מתעכב ועתיד לצאת לביצוע מתישהו בעתיד.


 הרפורמה בקווים בנתניה כל כך הצליחה, שהיום ברחוב בן צבי יש מעל 8,000 נוסעי תחבורה ציבורית בשעה. אלפי אנשים נוסעים על אוטובוסים שתקועים בפקקים כי ברחוב נוסעות גם כ-1,500 מכוניות שמקבלות את כל הנתיבים שיש לרחוב להציע.

ברחוב בן צבי יש 4 נתיבים ועוד נתיבי חניה, אבל ל80% מהמשתמשים ברחוב אין העדפה וכך העיר תקועה בפקקים אינסופיים. בעירייה כל כך דואגים לרווחת הנהגים עד שלא נמצא מקום להפוך את אחד החניונים הגדולים בעיר למסוף שיאפשר חניה גם לאוטובוסים מפרקיים שיגדילו משמעותית את קיבולת התחבורה הציבורית בעיר. נתניה היא העיר היחידה בישראל עם מעל 200,000 תושבים שאין בה אף לא נתיב העדפה אחד לתחבורה ציבורית.


חשוב לציין שגם בנתניה יש הרבה תכניות שאמורות לשפר את התחבורה הציבורית, אך הן מתקדמות בעצלתיים כי בעיר חוששים להרגיז כמה נהגים. אולי אחרי הבחירות בעירייה יקבלו אומץ לבצע את הפרויקטים שישדרגו מאד את שירות התחבורה הציבורית בעיר.


תל אביב

עד לפני כמה שנים רמת החייל וקרית עתידים היו אזור ההייטק של תל אביב. אך כבר כמה שנים שחברות לא מצליחות למצוא עובדים שירצו להגיע לאזור, ולכן החברות התחילו להתמקם ליד תחנות הרכבת בנתיבי איילון, למקומות בהם אפשר להגיע בתחבורה ציבורית או בריבה נוחה על אופניים. ערים רבות בישראל מנסות כבר כמה שנים למשוך את עובדי הטק לגור דווקא אצלן, ובתל אביב כבר הבינו שאחת הדרכים למשוך צעירים לאזור התעסוקה היא לספק עבורם אפשרויות הגעה שלא כוללות נהיגה וחיפושי חניה.

רחובות רבים בתל אביב עוברים מהפכה ובעיר סוללים עשרות קילומטרים של נתיבי העדפה, אבל מסיבה לא לגמרי ברורה אזור התעסוקה ברמת החייל נשאר הרחק מאחור. בעוד כמה שנים יפתח הקו הירוק של הרכבת הקלה שיגרום כנראה לכמה חברות גדולות להתמקם באזור. בינתיים כל מי שעובד ברמת החייל מקטר בצדק על כמה הנסיעה לשם מעייפת.

רחוב ראול ולנברג הוא הרחוב הראשי שמוביל לרמת החייל, ונוסעים עליו כל בוקר יותר מ- 3,500 אנשים בשעה בתחבורה ציבורית. על הרחוב נוסעות גם 1,800 מכוניות (כשליש מהאנשים שמגיעים למקום), ולמרות זאת נמנעים מסלילת נתיב תחבורה ציבורית.

הטענה בעיר היא שבגלל עומס עבודות צריך להתחשב בנהגים, למרות שדי בקלות אפשר לגרום לרוב משתמשי הרחוב לחצות את רמת החייל ב-5 דקות במקום נסיעה שהיום לוקחת חצי שעה.


גבעתיים

כבר כמה שנים שראש העיר מבטיח שאוטוטו מתחילות העבודות על פרויקט "מהיר לעיר" ברחוב כצנלסון, הוא טוען שכבר מזמן נחתמו הסכמים עם חברת נתיבי איילון אבל איכשהו כבר כמה שנים הפרויקט מתעכב והנת"צ לא מגיע.

כצנלסון הוא הרחוב הראשי של העיר שגם מחבר את רמת גן ובני ברק למרכז תל אביב.

על פי הנתונים של משרד התחבורה, מדי בוקר נוסעים ברחוב כמעט 3,000 אנשים בשעה באוטובוסים, שהם פי 3 יותר נוסעים מאשר ב-1,000 מכוניות. אם ברחוב היה נת"צ אז אלפי הנוסעים שעומדים בפקקים יכלו לדלג על הפקק ולהגיע מהר אל היעד.

ברחוב כצנסלון יש נתיב לחניה ועוד 2 נתיבי נסיעה לכל כיוון. אם יקצו באופן מיידי נתיב אחד לתחבורה ציבורית היא תוכל לעקוף את הפקקים מה שיגרום לעוד אנשים להשאיר את הרכב הפרטי בבית. גם ככה רוב הנסיעות מהעיר הן ליעדים החופפים למסלולי האוטובוסים שעוברים ברחוב. אפשר לראות בסקר הסלולרי שרוב האנשים בעיקר נוסעים ליעדים קרובים (ככל שהירוק כהה יותר כל הוא יעד מבוקש יותר לתושבי גבעתיים). שימו לב לחלק ממסלולי הקווים שנוסעים בדיוק לאותם יעדים. אם תסתכלו על מסלולי הקווים תוכלו לראות שבלי הנת"צ בכצנלסון גם נוסעי התחבורה הציבורית של רמת גן, בני ברק, קרית אונו ופתח תקווה נדפקים.


בני ברק

העיר שבה מתקיים האבסורד הגדול מכולם: לרוב תושבי העיר אין בכלל מכוניות ועדיין ברחוב הראשי של העיר (רבי עקיבא) אין אף נתיב העדפה לתחבורה ציבורית.


לפי הנתונים, מדי בוקר נוסעים ברחוב 3,500 נוסעים בשעה בתחבורה ציבורית, שהם כמעט פי 7 יותר אנשים מאשר נהגים. למרות שזה המצב התכניות לנת"צ מתעכבות כבר כמה שנים.

גם אם מתישהו יבצעו את הנת"צ המתוכנן ברחוב רבי עקיבא, לא צפויה הקלה משמעותית לנוסעי התחבורה הציבורית. על פי התכניות המתפרסמות באתרי המידע של משרד התחבורה ברחוב מקודם נתיב העדפה חלקי רק לכיוון מזרח (בכתום). כל מי שתיסע לכיוון הרכבת הקלה תמשיך לעמוד בפקקים שלא נגמרים.


בני ברק היא העיר עם אחוז השימוש הכי גבוה בתחבורה ציבורית בישראל, אבל גם את הרחובות בעיר החליטו להשאיר למיעוט של אנשים שנוסעים בו במכוניות. העתיד התחבורתי בעיר יהיה פקוק ומזוהם מאד אם תמשיך בכיוון הזה, וכבר היום בני ברק היא אחת הערים שסובלות הכי קשה מזיהום אוויר.


רמת גן

הרחובות ביאליק והרצל ברמת גן הם שניים מהרחובות היפים בישראל. יש בהם מסחר פעיל ומדרכות יחסית רחבות. הפיקוסים הענקיים נותנים צל והרחובות גם מחברים את מרכז רמת גן לתחנות הרק"ל. כשהולכים ברחוב או נוסעים בו בתחבורה ציבורית קשה להנות מהאיכויות בגלל הפקקים וצפצוף רכבים.

בדומה לדוגמאות הקודמות גם ברחובות אלה יש יותר מפי 3 אנשים בתחבורה ציבורית מאשר מספר המכוניות, אבל ברמת גן מתנגדים לנתיבי תחבורה ציבורית כדי לא לפגוע בנהגים.

הכוונות אולי טובות אבל התוצאות הרסניות. האוטובוסים משתרכים בפקקים ללא העדפה רק כי בעירייה חוששים מפקקים, אבל בפועל זאת הסיבה שבגללה יש פקקים.


בת ים

אחוז השימוש בתחבורה הציבורית בבת ים גבוה יחסית לישראל, וגם העיר סובלת ממחסור חמור בתשתיות שיאפשרו לאוטובוסים לנסוע מהר ולדלג על הפקקים. ניקח לדוגמה את רחוב מבצע סיני (שהופך בחלקו הדרומי לאלי כהן).

רחוב מבצע סיני חוצה את שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף. גם עליו נוסעים פי 3 אנשים באוטובוסים מאשר במכוניות, אבל בעירייה לא פועלים לקידום העדפה שתשרת את רוב התושבים.

לבת ים יש המון יתרונות: זאת עיר קטנה שקרובה מאד למרכז המטרופולין. אפשר לחצות אותה ברגל ממזרח ועד לים ברבע שעה של הליכה, וכבר כמה חודשים שפועלת בעיר הרכבת הקלה. למרות כל אלה בעיר עדיין מפחדים "לפגוע" בנהגים ובפועל מעודדים את כולם לנסוע במכונית ולפקוק את העיר, שהייתה יכולה להיות מאד נוחה אבל בפועל הופכת ללא נגישה. מספיק לעשות סיבוב קצר בעיר ולראות איך כל המדרכות הפכו למגרשי חניה מאולתרים.


הרצליה

רוחב סוקולוב מחבר את מרכז הרצליה לתחנת הרכבת ולאזור התעסוקה הגדול בהרצליה פיתוח.

על הרחוב נוסעים עשרות אוטובוסים כל שעה עם כ- 1,500 נוסעים. אבל במקום לעקוף את הפקקים הם תקועים לצידן של 500 מכוניות.

הבחירה של העירייה לא לסלול את הנת"צ תוקעת את משתמשי התחבורה הציבורית של הרצליה אבל גם את של רעננה וכפ"ס הסמוכות.

ברחוב סוקולוב יש מקום לנת"צ לצד נתיב לרכבים פרטיים. ביום שבעירייה יאפשרו לסלול את הנת"צ הם ישאלו את עצמם איך הם לא עשו את זה קודם. הם יופתעו לגלות שברחוב יש פחות פקקים והתנועה תזרום מצוין, רק בזכות זה שלאוטובוסים יהיה מקום לנסוע מהר. חלק מהנהגים יעברו להשתמש בתחבורה ציבורית וחלק אולי יבחרו לנסוע ברחובות אחרים.


כפר סבא

ברחוב ויצמן הפסיקו לפני כמה חודשים את העבודות לסלילת הנת"צ ברחוב. בעירייה החליטו שהנהגים בעיר סובלים ואין מקום להעדפה של תחבורה ציבורית.

כמו במקומות אחרים, גם כאן יש רוב מוחץ למשתמשי התחבורה הציבורית: 2,500-3,000 נוסעים בשעה תקועים בנסיעה איטית בגלל פחות מ-1,500 מכוניות. בעיריית כפר סבא מודאגים גם הן מסבלם של נהגים, למרות שיש הרבה יותר אנשים באוטובוסים שלא זזים.


רעננה

בעיריית רעננה כבר שנים נלחמים נגד כל מה שיכול לקדם את התחבורה הציבורית. אבל גם ברחוב הראשי של העיר שמנעה את קידום המטרו בתחומה יש יותר משתמשי תחבורה ציבורית מנהגים.

ברחוב אחוזה יש בכל שעה כ- 2,500 נוסעי תחבורה ציבורית לעומת 1,500 נהגים.

גם ברעננה לא מבינים שאם יהפכו נתיב אחד ברחוב אחד לנת"צ אף נהג לא יפגע אבל התושבים ירוויחו חלופה לפקקים. וזה עוד לפני שדיברנו על זיהום האוויר בעיר שיפחת גם הוא בצורה משמעותית


סיכום

הרשימה עוד נמשכת וכמעט בכל עיר בינונית או גדולה בישראל אפשר למצוא רחובות ראשיים עליהם יש יותר נוסעי אוטובוסים מנהגים. על 99.9% מהרחובות בישראל כיום אין העדפה לתחבורה ציבורית ואם המגמה תימשך אז הפקקים רק יחמירו. כבר היום אנשים רבים שהיו יכולים לנסוע באוטובוס מעדיפים לוותר כי אם האוטובוס עומד בפקק אז הם מעדיפים לעשות את זה בנהיגה ברכב פרטי עם מזגן ובלי עוד אנשים מסביב.


הבחירות לרשויות המקומיות הן הזדמנות טובה להציף את הבעיה שהפתרון שלה תלוי באופן מוחלט בראש העיר.

משרד התחבורה מעודד הקמת תשתיות העדפה על חשבון המדינה, אבל בשביל שהם יוכלו להיכנס לעבודות בעיר נדרשת הסכמת העירייה.

כל עוד מועמדים ימשיכו לדבר על הצורך בחניונים ובפתרון לפקקים אבל יתעלמו מהצורך הבסיסי בנתיבי העדפה לתחבורה ציבורית הפקקים רק יגדלו. בסופו של דבר המשוואה פשוטה - אם ישקיעו בתשתיות לרכב פרטי אז יותר אנשים ישתמשו ברכב פרטי ואיתם יבואו הפקקים. אם ישקיעו יותר בתחבורה ציבורית אז יותר אנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית ועל הדרך. את רוב הכבישים בערים אי אפשר להרחיב ולכן הדרך היחידה להילחם בפקקים היא על ידי הפחתת מספר הנהגים. כדי שיהיו פחות נהגים על הכביש הם חייבים חלופות טובות והדרך המהירה והזולה לעשות את זה היא באמצעות נתיבי העדפה.


המטרו המיוחל יגיע אולי בעוד 15 שנים, אבל בינתיים במאמץ קל ועלויות קטנות אפשר לשפר את התחבורה הציבורית כבר היום - פחית אחת של צבע צהוב יכולה לגרום לאלפי אנשים לעקוף את הפקק ועל הדרך לצמצם את זיהום האוויר ולפנות את הכביש לאנשים שחייבים את המכונית כדי להתנייד.


מוזמנות להירשם בתחתית העמוד כדי להתעדכן על פוסטים חדשים


Comments


bottom of page